אנשים רבים מתעניינים בשאלה הגדולה – כיצד עושים סרטי אנימציה.
בכדי לענות על השאלה הזו, תרגמתי מאמר שנכתב במגזין Wired שבו מתוארות נגיעות מתהליך העבודה שבוצע לסרט החדש – צעצוע של סיפור 3.

את הדוגמא לעשיית סרטי אנימציה לקחתי מהטובים ביותר – חברת Pixar, שלהערכתי הינה החברה המובילה כיום ליצירת סרטי אנימציה, גם מבחינת קונספט וכמובן שמבחינת ביצוע.

שוב, הקרדיט הוא לא לי! אלא למגזין שהביא את התהליך אליכם.
*חשוב לציין שהתרגום נעשה בשפה חופשית. במידה ונפלו טעויות, אשמח לקבל מכם פידבקים ולתקן בהתאם.

הקדמה

התסריטאי ויליאם גולדמן הצהיר פעם שהעובדה המפורסמת ביותר על החיים בהוליווד היא ש "אף אחד לא יודע כלום", זו הייתה דרכו לתאר את המציאות שממשיכה לרדוף את תעשיית הסרטים. מנהלי חברות הסרטים לא באמת יודעים איזה סרט יכניס להם את הכסף הגדול.
למעט כמובן… אם הסרטים הללו נעשים ע"י אולפני פיקסאר. משנת 1995, החל מהפצתו של "צעצוע של סיפור" הראשון, פיקסאר ייצרו תשעה סרטים, שכל אחד ואחד מהם היה הצלחה מסחררת.

אז מה הסוד של פיקסאר? התהליך הקריאטיבי הייחודי שלהם.
לרוב, באולפנים רגילים, שוכרים אנשי מקצוע שיעבדו על סרט אחד, ולאחר סיומו האנשים מסיימים את תפקידם באולפן הסרטים.
בפיקסאר, צוות הכותבים, הבימאים, האנימטורים והטכנאים עוברים מפרויקט לפרויקט והתוצאה הינה צוות של אנשי מקצוע שמכירים וסומכים אחד על השני בביצוע המלאכה.

צורת עבודה זו מסבירה את יכולת ההתמודדות שלהם עם הביקורת הרציפה והבלתי מתפשרת שקיימת בפיקסאר.
ימי האנימציה בסטודיו מתחילים באותה צורה: האנימטורים והבמאי נפגשים בחדר הקרנה קטן שמלא בספות נוחות, הם אוכלים יחד קורנפלקס (קפטן קראץ' לחובבי הפרטים) ושותים קפה ולאחר מכן הצוות מתחיל לנתח את מספר השניות שנעשו ביום הקודם כאשר הם עוברים פריים אחר פריים. אפילו איש הצוות הצעיר ביותר מוזמן להצטרף לפאנל.

גם בעלי התפקידים הבכירים רגילים לכמויות עצומות של ביקורת בריאה. אחת למספר חודשים כל הבימאים בפיקסאר נפגשים עם צוות של יועצי קריאיטיב בכירים. מטרת הפגישה היא לאפשר תגובות לתהליך העבודה עוד שהוא בעיצומו. פגישות כאלו יכולות להביא לשינויים גדולים. "חשוב שאף אחד לא יכעס עליך על כך שפישלת" אומר לי אנקריץ', במאי הסרט "צעצוע של סיפור 3", "אנו יודעים שפשלות הן חלק בלתי נפרד מתהליך העשייה של משהו טוב. לכן תפקידנו לפשל כמה שיותר מהר".

ההוכחה לכך היא המוצר. הרווח הבינלאומי הממוצע לסרט של פיקסאר עומד על 550 מיליון דולר. עד היום הסטודיו אסף לא פחות מ24 פרסי אוסקר! אולי בהוליווד אף אחד לא יודע כלום, אבל מסתבר שבפיקסאר יודעים גם יודעים.

נגיעות מתהליך העבודה על צעצוע של סיפור 3.

ההשראה (ימים 1-3)

הדבר הראשון שנעשה הוא כמובן, הרעיון. כיצד להמשיך את שני הסרטים הקודמים והמוצלחים?
לשם כך התכנסו מיטב המוחות בפיקסאר, בניצוחו של הבמאי לי אנקריץ'.
על מנת לצאת פיזית מהקופסה (במקרה הזה, הקמפוס של פיקסאר), האנשים יצאו לכיוון מיקום שונה במרחק של שעתיים נסיעה מהקמפוס של פיקסאר, ונשארו שם מספר ימים עד שהצליחו לסחוט את הרעיון.
הרעיון הסופי שהתקבל היה: מה ירגישו הצעצועים כאשר אנדי (הבעלים של הצעצועים) ילך לקולג'?

מהנקודה הזו הצטרף התסריטאי מייקל ארנדט והחל ליצור דראפט של התסריט.
בו זמנית, הבמאי לי אנקריץ' ואמן סטוריבורד החלו לשבת ולצייר סקיצות לכל סצינה.
הסטוריבורד סייע בשלב זה להבין את הכיוון ופחות התייחס לאנימציה.

ההצגה (ימים 36-123)

עד עתה, הדמויות היו מצויירות דיגיטלית בלבד. בשלב זה, החלה יצירת הדמויות.
חלקם עוצבו בחימר ולאחר מכן נסרקו למחשב, חלקן צוירו ביד.
הטקסטורות השונות (שיער, פרווה, בדים וכד') יתווספו במהלך התהליך הארוך, בצעד הידוע כ"סימולציה".
"תהליך מתמיד של משא ומתן עם הצד הטכני" אמר מנהל האנימציה בובי בודסטה "לא כל מה שרצינו היה אפשרי".

לאחר שהתסיים שלב הסטוריבורד, הגיע השלב ליצור סטורי-ריל.
מהו סטורי ריל? כל הציורים מהסטוריבורד שהושמו אחד אחרי השני, על מנת ליצור רצף סרטוני שיוכל לסייע להבין את העלילה, אליהם מצורף הדיבוב שבשלב זה נעשה ע"י העובדים עצמם ולא על ידי שחקנים מקצועיים. מי צופה בסטורי ריל? האנשים מבית, כלומר, האנשים המעורבים בסרטון (ללא אף גורם חיצוני כמובן) "זהו שלב קריטי בסרט" אומר נשיא פיקסאר אד קטמול, "לצפות בסרט יחד עם אנשים נוספים מאפשר לך להבין מה עובד ומה לא".

אפיון דמויות (ימים 380-400)

השחקנים האמיתיים שאמורים לדובב מתחילים להגיע, הסשנים איתם ארוכים, וכל משפט נקרא על ידיהם עשרות פעמים, כשניתנת פרשנות שונה למשפט על ידי השחקנים.
בנוסף להקלטת הקול, סשנים אלו גם מצולמים בוידאו על מנת שהאנימטורים יוכלו לראות את הבעות השחקנים כרפרנטים לאנימציה (בעיקר אנימציית פנים).

סרטון מקטעי ההקלטה

אנשי השיידינג אחראיים על הוספת צבע ומרקם (טקסטורות) לדמויות ולמשטחים נוספים. אחת הדוגמאות לחשיבות התפקיד שלהם הייתה שוודי ובאז (הדמויות הראשיות בסרט) עשויות מפלסטיק, בחלק מסוגי הפלסטיק ישנה שקיפות מסויימת ולכן הם קולטים אור, לכן, על מנת לחקות את החזרי האור במשטחים מסביב (רצפה, קירות וכד') יצרו אנשי השיידינג אלגוריתם מיוחד לפיזור החזרי התאורה על המשטחים שמסביב, כל המאמץ הזה נעשה על מנת לתת ריאליזם נוסף למראה הסרט.

סרטון ללא קריינות שמציג את תהליך העבודה על הדמויות

אנימציה (ימים 533-907)

התמונות מתחילות לנוע. כל דמות מקבלת קרוב ל1000 נקודות שניתן להניע אותן (הערה: באנימציית מחשב מייצרים את הדמות כך שתוכל לנוע בעזרת נקודות או עצמות, בפיקסאר הלכו קדימה ויצרו עד 1000 נקודות שונות שניתן להניע אותם, לדוגמא: גבות, לחי, עיניים וכד').
כל הנקודות האלו נועדו לתת לאנימטורים את האפשרות להזיז את הדמות בגמישות המירבית.
כל בוקר הצוות נפגש על מנת לצפות בשנייה או שתי שניות שיוצרו ביום הקודם, הקטע נבחן מכל פינה על מנת לוודא שהמקטע יהיה מרשים ככל הניתן.

האתגרים הטכניים מתחילים להיערם (לדמות דוב רטוב יכול להיות עסק נורא מורכב). מזל שסטיב ג'ובס (אחד מהבעלים הראשונים של פיקסאר), התעקש ליצור את המתקנים המרכזיים של המבנה של פיקסאר במרכז. "לעיתים קרובות הדבר היצירתי ביותר במהלך היום שלי הוא ללכת לשירותים או לקחת כוס קפה" אומרת המפיקה דרלה אנדרסון. "אתה נתקל במישהו במקרה והשיחה איתו מסייעת לך להגיע לפתרון".

האנימטורים עובדים במלוא המרץ, הם נשארים לתוך הלילה במשרדים ה-מאוד אישיים שלהם, שעוצבו במגוון צורות, החל מסגנון פולינזי ועד סגנון שנות ה-70 ("אנחנו נותנים להם לעשות מה שהם רוצים" אומר אד קטמול), לרשות האנימטורים עומד אפילו בר אישי, שמאפשר להם למזוג בירה או ללגום ויסקי.

עבודת הרינדור בעיצומה (מהו רנדר? חישוב כל האלמנטים ליצירת תמונהפריים סופי. לפרטים נוספים, קראו את מאמר "מה זה תלת מימד"), עבודת הרינדור של פריים ממוצע אורכת כשבע שעות מלאות, בהתחשב בעובדה שבכל שניה יש 24 פריימים, מדובר על זמני רינדור מטורפים, בחלק מהמקרים, זמן הרינדור לפריים בודד מגיע עד ל-39 שעות. בבנייני פיקסאר יש 2 חוות שרתים, שכל אחת מהם מכילה מאות מחשבים שמרנדרים סביב השעון.

הפרטים הקטנים (ימים 1070- 1084)

הסרט כבר כמעט מוכן, הצוות השלים את 25 הרצפים העיקריים של האנימציה, כולל קטע האקשן שכלל מודל של רכבת, אפקטים של עשן, ענני אבק, שדות כוח, לייזרים, איזורים הרריים ופיצוץ אדיר של גשר. לביצוע הסצינה האחרונה נדרשו ארבעה חודשים שבמהלכם עבדו 27 אמנים. ימים לפני תחילת הפצתו של הסרט, אנשי הסאונד מתחילים לחבר את הדיאלוגים, המוסיקה ואפקטי הסאונד. כל פיפס מכוון ו… מכוון שוב.

אחרי 4 שנים, קצת קשה להשתחרר מהדמויות המרכזיות בסרט. "אנחנו אף פעם לא מסיימים סרט" אומר הבמאי לי אנקריץ' "אני יכול להמשיך ולעשות אותו טוב יותר, אבל מכריחים אותי להפיץ אותו".

כיצד נוצר פריים בודד בצעצוע של סיפור

1// סקיצות:

יש 49,516 סקיצות כאלו בסטורי-ריל (ההסבר למעלה), שהשימוש בהם הוא כסוג של סקיצה מחוספסת של הסרט. הפריים הנ"ל מציג את ההתלהבות של הצעצועים החדשים שמגיעים למעון היום – ביתם החדש.

2// סקריפטים צבעוניים:

לקח לבמאי דיסוקה "דייס" דצומי שבוע שלם על מנת ליצור את הגרסא המרשימה והדיגיטלית של הסצינה הזו. המטרה הייתה להתחיל להגדיר את הסגנון והתאורה שתלווה את הפרייםהסצינה הזו. אגב, תפיסת האומנות מהסרטים של פיקסאר מוצגת בגלריה לאומנות שלהם.

3// אביזרים:

צעצועים מועמדים בפוזיציות שונות בתלת מימד. אנשי הצוות מצעצוע של סיפור רצו שמעון היום יראה חי בתוך רגע, ולכן הועמדו מאות דמויות שונות על המדפים במעון. כעת הבמאי יכול לתקן את זווית המצלמה ואת תנועתה על מנת לתפוס את הזווית הטובה ביותר לסצינה.

4// פרטים אחרונים:

כמות העבודה שהושקעה בכל דמות תלויה כמובן בבולטות שלה בסצינה. צעצועים שנמצאים ברקע מקבלים טקסטורות פשוטות ותנועות אנימציה בסיסיות, לעומת הדמויות המרכזיות שמקבלות המון תשומת לב.

5// הסצינה הסופית:

משטחים כמו קירות, בדים, פנים מוזנים לתוך תוכנות רינדור שמדמות את הצל והאור, בנוסף, מוסיפים את הפרווה, הגרביים של ברבי והשטיח. רינדור של פריים ממוצע לוקח בסביבות שבע שעות. את הפריים הספציפי הזה המחשב רינדר במשך 11 שעות מלאות.

כמו שניתן לראות ממאמר זה, הדרך ליצירת סרט אנימציה איכותי, ארוכה… ארוכה מאוד.
אך התוצר שווה את המאמץ הרב שמושקע בדרך.

לפניכם, הטריילר הסופי של צעצוע של סיפור 3. מקווה שתאהבו ושנהנתם מקריאת המאמר.

כל שאלה, טענה, מענה, ת"ש מין כלכלה, פנו למדור תגובות, ממש פה למטה.