בפוסט זה אני רוצה להתחיל לדבר על תהליך העבודה של הפקת הסרטון.
אחרי שראינו ממה הצוות שלנו מורכב בפוסט הקודם, נעבור לשלב הפגישה עם הלקוח.
למה אנחנו רוצים להיפגש עם הלקוח שלנו? בכדי להבין מהו המוצר או במה עוסקת החברה שהסרטון יעסוק בהם. להעמיק ביתרונות המוצר, בקהל היעד, בצרכים מהסרטון עצמו ובשפה השיווקית.
לעיתים, גם אחרי שנפגשנו עם הלקוח וישבנו ביחד איתו והקופירייטר שלנו בפגישת סיעור מוחות – במשך כמה שעות – כדי להבין מה לעזאזל הם עושים?!
אנחנו יוצאים מהפגישה עם סימני שאלה שצריכים פתרון – חשיבה מחדש – חידוד המסר או גישה חדשה להסבר על המוצר\שירות\לקוח.
לא תמיד אנחנו נתקל בלקוחות שהמוצר או החברה שלהם עוסקת במשהו פשוט וקל להבנה. כלומר, המוצר או החברה לא תמיד יוכלו לדבר בעד עצמם ויש צורך בהסבר נוסף.
קחו לדוגמא קטע מסרטון שהפקנו עבור חברת דאבל צ'ק.
Double Check || דאבל צ'ק from Bilderish Studio on Vimeo.
כבר בהתחלה אנחנו מבינים לאיזה כיוון הולך הסרטון – יש להם שירות די מובן ולכן המשימה שלנו היא שההתחלה תמשוך אותם לצפות בהמשך הסרטון, משם ניתן למסרים לעשות את העבודה.
במילים אחרות – אין צורך להעביר לצופים רעיון מורכב.
סרטים מהסוג הזה הרבה יותר קל לנו להסביר, משום שאין מספר רבדים והרעיון הוא כפשוטו.
האתגר האמיתי הוא בסוג מוצר מורכב, שלרוב קשה להסביר בכמה משפטים, כמו בדוגמא הבאה לסרטון של פורטנוקס.
Portnox || פורטנוקס from Bilderish Studio on Vimeo.
במקרה זה, הסרטון מסביר על קונספט מורכב, לקהל יעד מאוד מסויים ולכן יש צורך בויזואליזציה שתתמוך במסר ככל האפשר.
במקרה הזה – מושן גרפיקס פעל בצורה מצויינת כפתרון ויזואלי.
אחרי שהבנו שיש הבדל בין החברות ומוצרים עם מסר מורכב לבין מסר פשוט, נעבור לשלבים העיקריים של תהליך העבודה.
השלב הראשוני והחשוב ביותר שבלעדיו הפרויקט שלנו חסר ערך, הוא שלב פיתוח הקונספט.
עוד בשלב הפגישה עם הלקוח, אני צריך לדלות המון מידע חיוני שיעזור לי בשלבים הבאים. המידע החשוב ביותר הוא פילוחי השווקים.
מי קהל היעד? גילאים? מתחרים? לאיזו שפה ומדינות אנחנו מיעדים את הסרטון?
מידע זה קריטי עבור הפקת הסרטון שלנו והוא מתבטא במספר פרמטרים.
אחד מהם לדוגמא:
אם אנחנו יודעים שהסרטון מיועד לחברות אמריקאיות גדולות ויחסית שמרניות, דאחקות, ציניות או ויז'ואלים לא הולמים, יישארו בחוץ.
להבדיל מחברות גדולות ושמרניות, חברת סטרט-אפ המורכבת מחבר'ה צעירים, בדרך כלל, תזרום על סרטונים יותר נועזים ומשעשעים.
בנוסף לפילוחים חשוב לנו לדעת האם הסרטון הוא חלק מקמפיין שלם או שהוא עומד בפני עצמו לשימושים שונים.
מה עוד צריך לדעת? יתרונות בולטים של המוצר, מה המסר העיקרי שהסרטון צריך לשדר, האם יש דברים שראוי להמנע מהם בתסריט ובסרטון ועוד ועוד.
בנוסף, בשלב זה חשוב להתחיל לבדוק מול הלקוח מה השפה הגרפית הרצויה לסרטון.
חשוב להגדיר האם היא צריכה להיות ילדותית? או האם היא צריכה להיות ארגונית? האם היא דבילית, הנדסית, מכאנית וכד'.
כל אלמנט במחקר שלנו יכול לבוא לידי ביטוי בביצוע, ולכן חשוב שנבין את היסודות המוצר או החברה שעבורה מיועד הסרטון.
תוצאות הפגישה\פגישות עם הלקוח מסייע לנו להכין את התוצר הנכון ביותר.
אם אנחנו מדברים על עולם העסקים, אנחנו צריכים להתאים את המוצר שלנו למוצר עליו אנחנו מדברים.
ההתאמה אינה רק גרפית, אלא בעיקר שיווקית, ואם לא נדבר ב"גובה העיניים" ללקוח הפוטנציאלי, הסרטון שלנו לא יהיה אפקטיבי.
לאחר שמיצינו את התהליך וקיבלנו את כל המידע שאנחנו צריכים – הגיע הזמן לכתוב את התסריט.
התסריט מכיל בתוכו את הקריאטיב של הקונספטים בשילוב המידע הנדרש להעביר את המסר בצורה אפקטיבית!
חשוב לזכור את המדיה שאליה אנחנו כותבים. המדיה הזו תשפיע על אורך הסרטון, גובה השפה, האם תהיה קריינות ועוד ועוד.
בפוסט הבא: אז אחרי שסימנו V על הקונספט והתסריט הגיע הזמן לשלב הבא בתהליך העבודה – יצירת שפה גרפית וסטוריבורד.
